<h1>אהל מועד שער איסור והיתר דרך ב'</h1>
<h2>דף יז.</h2>
אין שוחטין אותו ואת בנו ביום אחד והיום הולך אחר הלילה ודין זה שוה באב ואם בבן ובת ואינו חייב מלקות בשחיטת האב לפי שספק הוא אם חוששין לזרע האב הילכך בספק אם זה הוא האב ס"ס ומותר.
אסור להרביע שני מינין ואסור לעשות מלאכה בשני מינין הילכך אסור לקשור בקרון שתי פרדות להנהיג עד שיהו שוות מאב ומאם ומספק חוששין לזרע האב לפי' פרד שנולד מסוסיא אסור עם סוסיא ועם הסוס מפני צד החמור שבו ודעת רב אחא בשאלתות שאין לחוש לזרע האב ומתני' דאמה מכרתי [חולין פ"ג ע"א] כוותיה משמע.
<h2>דף כא:</h2>
ביו"ט אחרון של חג ועיו"ט של פסח וערב עצרת וערב ר"ה צריך המוכר להודיע אמה מכרתי לשחוט, הלוקח אפי' בפרקי' אלו א"צ לשאול שאין לו לחוש לכלום ואפי' מוכר ע"ה.
<h2>דף מה:</h2>
אין שוחטין אותו ואת בנו ביום אחד והיום הולך אחר הלילה ודין זה שוה באב ואם בבן ובת ואינו חייב מלקות בשחיטת האב לפי שספק הוא אם חוששין לזרע האב הילכך בספק אם זה הוא האב ס"ס ומותר.
<h2>דף מו:</h2>
בהמה המקשה לילד והוציא העובר א' מאיבריו ושחט אמו אותו אבר שיצא ומקום החתך אסור החזירו ונשחטה אמו העובר ומקום החתך מותר והאבר אסור, נולד הולד וחיה אותו אבר אסור לעולם שכל בשר שיצא חוץ למחיצתו נאסר כבשר שפורש מן החי, [ס"ט ע"א] היה אותו ולד נקבה החלב אסור מספק הואיל והוא בא מכלל האיברים ויש בה אבר א' אסור והוי בתערובת חלב טריפה בחלב טהורה, [ס"ח ע"ב] עובר שיצא רובו או שהוציא ראשו אע"פ שהחזירו שוב אינו ניתר בשחיטת אמו, שליא שיצתה מקצתה אסורה כולה באכילה שאין שליא בלא ולד ושמא באותו מקצת שיצא היה ראשו של ולד והוי דינו כילוד.
<h2>דף נד.</h2>
בפ' ראשית הגז אמר"נ בר יצחק נהוג עלמא בהני תלת כר' אלעאי דאמר ראשית הגז אינו אלא בארץ וכריב"ב דאמר אין ד"ת מקבלין טומאה וכן בכלאים דתניא ר' יאשיה אומ' עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וגבי הא דאמרי' כר' אלעאי בראשית הגז כת' רש"י דה"ה במתנות הזרוע ולחיים וקיבה מדתניא ר' אלעאי מתנות אינן נוהגות אלא בארץ.
אע"פ שכלאי זרעים אינן אוסרין בחו"ל כלאי הכרם אסורין בכל זמן ובכל מקום וכך הוא הדין הזורע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד לוקה ואפי' הקש והתבן והזמורות אסורין בהנאה ומן התורה אינו חייב אלא בחטה ושעורה וחרצן במפולת יד וחכמים אסרו לזרוע בכרם כל שני מינין ואם זרע הכל אסור ואפי' הגפנים מין א' בכרם מותר לזרוע.
